איגוד השחייה בישראל
חיפוש
יוטיוב איגוד השחייה אינסטגרם איגוד השחייה איגוד השחייה פייסבוק דלג לתוכן העמוד(מקש קיצור 1) דלג לתפריט תחתון(מקש קיצור 2) דלג לצור קשר(מקש קיצור 3) דלג לנגישות באתר (מקש קיצור 4)
איגוד השחיה
תפריט
ראשי  |  חדשות  |  זוכרים את הנופלים: השחיינים שנפלו במערכות ישראל ובפעולות האיבה

זוכרים את הנופלים: השחיינים שנפלו במערכות ישראל ובפעולות האיבה

תאריך: 25/04/2020
זוכרים את הנופלים: השחיינים שנפלו במערכות ישראל ובפעולות האיבה
זוכרים את הנופלים - יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה. משפחת השחייה הישראלית איבדה במרוצת השנים לא מעט שחייניות ושחיינים מוכשרים במלחמות ישראל ובפעולות טרור. ריכזנו את שמותיהם וסיפוריהם כאן לפניכם לפי סדר נפילתם. כדי לזכור ולהזכיר את תרומתם. למותר לציין כי אם נשמט בשוגג שם מהרשימה, אנא ידעו אותנו על כך על מנת שהרשימה תהיה מלאה. יהי זכרם ברוך.

עשרת הראשונים הם שחייני מרכז "מכבי", מרביתם מאגודת ברית מכבים עתיד, שנפלו במלחמת השחרור ועל שמם נקרא "מפעל העשרה" - תחרות שחייה ארצית בהשתתפות טובי שחייני "מכבי" מישראל שנערכה אחת לשנה בבריכת גלי גיל ברמת גן משנת 1949 ועד לשנת 1979.

טוראי יצחק ביגר (1948-1917) - היה שחיין ובעיקר שוער כדורמים במכבי חיפה ובנבחרת ארץ ישראל למן הקמתה (כמו גם שוער הוקי שדה), שייצג את ישראל בתחרויות בינ"ל. גם ארבעה מאחיו - אברהם, נחמן, אפרים ויורם, היו חברים בנבחרת ישראל בכדורמים והצטיינו בשחייה. היה חבר "ההגנה" בחיפה. למרות ניתוקה של חיפה מהמפרץ על-ידי מארבי הערבים בוואדי רושמיה, היה יצחק מוביל יום-יום מצרכים מחיפה למפרץ. ב-1.3.1948, תוך כדי מילוי תפקידו כנהג, נהרג מפגיעת כדורים בבטנו כאשר נסע בוואדי רושמיה. הניח אישה ובן.



טוראי נתן מזור (1948-1922) - היה שחיין ומדריך שחייה בברית מכבים עתיד. בראשית מלחמת העצמאות התגייס לפלי"ם, הועבר לפלמ"ח, לחטיבת "הראל", שירת בליווי שיירות ונלחם בפריצת הדרך לירושלים. ב-8.4.1948 ערכו הכוחות הערביים התקפה עזה כדי לכבוש את הקסטל. בקרב הקשה נפלו רבים ממחלקת התגבורת ונתן ביניהם, בעת שהגיש עזרה לחבר פצוע.





טוראי אסתר בירנבאום (1948-1928) - שחיינית ברית מכבים עתיד, הייתה סגנית אלופת ארץ ישראל ב-100 מטר חזה (1946 ו-1947). היא הייתה חברה ב"הגנה" ואחרי החלטת עצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר השתתפה בשמירה בעיר העתיקה בירושלים ועל הר-הצופים. ב-13 באפריל 1948, היא נהרגה בשיירת הדסה, שהותקפה על ידי מארב ערבי בשייח' ג'ראח בדרך להר הצופים. היא ישבה באחד משני האוטובוסים שהועלו באש על ידי הערבים. 





טוראי ישראל (סלי) פרקר (1948-1927) - היה שחיין בגבעת חיים, הצטיין בסגנון החזה והיה גם אלוף צליחת הכנרת השלישית (1945). מיד עם פרוץ מלחמת-העצמאות התגייס לצבא ויצא להילחם בחזית הגליל. ישראל השתתף בקרבות למרות שבהיותו אפסנאי-מחלקתי יכול היה להישאר בעורף. ביום ה' באייר תש"ח (14.5.1948), יום ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, בעת מבצע "בן- עמי" לשחרור הגליל המערבי, נפל ישראל בכיבוש הכפר סמריה שמצפון לעכו. השאיר אחריו הורים, שני אחים ואחות.




רב"ט בצלאל זולוטוב (1948-1924) - היה שחיין בברית מכבים עתיד, מטובי השחיינים בקבוצה. בצלאל היה בין ראשוני המתנדבים במלחמת-העצמאות ומילא את תפקידו כמפקד כיתה במרחבי חזית הדרום, כחייל בחיל השריון ובחטיבת "גבעתי". היה בין מגיני ניצנים ונפל בקרב מול המצרים על ניצנים, ב-7.6.1948, בניסיונו להגן על הקיבוץ. אחיו היה האדריכל הידוע נחום זולוטוב, אשר תערוכה עם עבודותיו מוצגת במוזיאון תל אביב לאמנות.





טוראי יעקב פריד (1948-1927) - היה שחיין בברית מכבים עתיד, הקדיש את מרבית שעות הפנאי לשחייה, במקביל לחברותו ב"הגנה". עם פרוץ קרבות מלחמת-העצמאות התגייס ושירת בחטיבת "קריתי". השתתף בכמה פעולות בסביבות תל אביב ובאחת מהן, ב-21.6.1948, נפל במהלך הקרב.






טוראי אילן בילר (1948-1930) - נודע כאחד מטובי הספורטאים באגודת "ברית מכבים-עתיד", היה מטובי השחיינים בארץ, אלוף משחי הגב לנוער וגם שחקן כדורמים. עם תחילת פעולות המלחמה בארץ התייצב לשירות ונתקבל לאחד מגדודי הפלמ"ח בחטיבת "יפתח". ב-16.7.1948, בקרב כחלק מהמאבק לנתק את לטרון, היו הערבים בכוחות מרובים פי חמישה ובסיוע משוריינים. אילן תפס מחסה ובראותו את תנועת האויב המאיימת באיגוף המטיר אש מתמדת על המשוריינים. כשהזהירוהו חבריו המקלענים מפני הסכנה שבפעולתו העשויה לגלות את מקומם ולמשוך אליהם את אש האויב בעוד שאין להם מחסה מפניה, אמר: "אין דבר, העיקר שהמשוריינים ייעצרו". פעולתו השיגה את מטרתה, אבל הוא עצמו נפגע מכדור בעמוד השדרה ומת מפצעיו.

טוראי אברהם פלק (1948-1929) - היה שחיין בברית מכבים עתיד. עם פרוץ מלחמת העצמאות התנדב לשירות מלא ושירת בחיל השריון ובחטיבת "גבעתי". היה בין מגיני בן שמן ובין פורצי הדרך לירושלים. השתתף בקרבות רבים בהרי ירושלים, בקרבות על מבואות הנגב והיה גם בין מגיני נגבה וסביבתה. בליל 17-18 ביולי נערך מבצע "מוות לפולש", במטרה לפרוץ את הדרך לנגב. על פלוגתו הוטל לכבוש את הכפר בית-עפא. הפלוגה פרצה לכפר, אך נוכח עדיפות האויב נאלצה לסגת. בקרב זה נפל, ב-18.7.1948.




סגן עמנואל רוטשטיין (1948-1927) - היה שחיין ברית מכבים עתיד, סגן אלוף ארץ ישראל ב-100 חופשי (1945-6) וב-400 חופשי (1945) ואף שיאן גילאים. הצטרף להגנה כבר בגיל 14 וטס ללמוד בניו יורק, שם גם הצטרף לקורס טייס. ביוני 1948 חזר ארצה והצטרף מיד לחיל-האוויר. עמנואל ביצע כמה טיסות תצפית והפצצה מוצלחות מעל שטחי האויב, בנגב ובחזית המרכז. אור ל-3.8.1948, אחרי יום עבודה קשה בו השלים כמה טיסות לנגב, התנדב, מחוץ לתורו, לצאת לטיסה נוספת לירושלים, ובדרך חזרה נפל המטוס בגלל קלקול במנוע, בקרבת ירושלים.



טוראי יוסף גולדברג (1948-1926) - היה שחיין מצטיין באגודת הספורט "מכבי אבשלום", בו השיג גם שיאים ארציים והיה למדריך שחייה. עם החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ והתחלת ההתקפות של הכנופיות הצטרף לפלוגות הפלמ"ח שלחמו בנגב. לחם בגבורה בקרב על ניר עם, בו קפץ מתעלה לתעלה ונשא על כתפיו פצועים, בראותו סביבו את טובי חבריו נופלים. יוסף נהרג בזמן מילוי תפקידו, זמן קצר לפני שעמד להקים בית, בתאונה בדרך פתח תקווה-נתניה, ב-18.9.1948.




סגן בר גיורא אנגלברג (1948-1923) - היה שחיין בברית מכבים עתיד, שירת בצבא האנגלי עד 1946 ובבשנת 1948 התגייס לצבא הגנה לישראל. מילא תפקידים אחראיים ונשלח לקורס קצינים. ב-31.12.1948 יצא בשליחות צבאית חשובה לצרפת ובתאונת מטוס בקרבת רומא (סמוך לכפר האיטלקי אורבאטלו), קיפח את חייו יחד עם כל הנוסעים.






סגן יואב צרי (1967-1942) - שחיין מקיבוץ אפיקים, אלוף ישראל ואלוף המכביה בגב, לוחם סיירת גולני שלחם בקרב על גבעת התחמושת. אלו הדברים שאמר בקול שקט ובטוח למחלקתו טרם צאתו לקרב: "חבר'ה, מה שאמרתי הוא כל מה שאני יודע, לא נותר לנו אלא לסמוך על כוחנו וכוח רצוננו. ואולי בעזרתו של היושב למעלה נוכל להתגבר על הבעיה הנוראית הזאת". המחלקה נפגעה כמעט כולה תוך זמן מועט. אבל הוא אירגן מספר חיילים וניסה לתקוף עמדת-אויב במרכז היעד תוך הסתערות חזיתית, כשהוא וחייליו חשופים לאש האויב; אז נפגע פגיעה ישירה ונפל. נפל ביום השני לקרבות, 6.6.1967 הותיר אחריו הורים, אישה - גלי להב (אלופת ישראל ואלופת המכביה בשחייה) ובן נעם בן שנתיים ושתי אחיות רוני ועינת, והאח אהוד.

רב סרן גיורא אשכנזי (1967-1936) - היה שחיין מניר דוד וחבר בנבחרת ישראל בשחייה, מדליסט ארד מאליפות ישראל בשחייה ב-100 חופשי. נפל במלחמת ששת הימים בקרב על שחרור ירושלים. היה מפקד פלוגת הצנחנים שהסתערה על גבעת אוגוסטה ויקטוריה. ביום השלישי לקרבות, 7.6.1967, כשהוא רץ בראש אנשיו וקורא "אחרי"! פגע בו כדור אויב ונפל. הניח אשה ושני ילדים.





סגן חיים הולצמן (1969-1947) - היה שחיין בברית מכבים עתיד וגם שחקן כדוריד, היה טייס בחיל האוויר שהשתתף בפעולות מבצעיות רבות. ב-28.5.1969, כאשר היה בטיסה מעל רחובות, אירעה תקלה במנוע מטוסו. חיים יכול היה לנטוש את המטוס ולהינצל, אולם חישוב מהיר הראה לו כי אם ינטוש, המטוס עלול להתרסק בתוך "מכון ויצמן" וסביבתו ולגרום אסונות כבדים בנפש וברכוש. וכך, כשהוא מנמיך והולך, הצליח חיים לכוון את המטוס לעבר שטח ריק מאדם, אלא שאז כבר מאוחר היה להפעיל את כסא המפלט, וסגן חיים נפל בגבורה כטייס בעת מילוי תפקידו.



סגן עפר לנס (1973-1949) - כמי שבא ממשפחת שחייה (אביב היה המאמן דן לנס) גם הוא הפך לשחיין מצטיין בקיבוץ בית-אלפא ואף היה לאלוף גילאים בגיל 14. הוא הוצב בחיל השריון והתקדם בתפקידים עד שהיה למפקד מחלקת טנקים. במלחמת יום-הכיפורים גויס למילואים והשתתף בקרבות הבלימה הקשים נגד המצרים בחזית סיני. בקרב שהתחולל ב-9.10.1973 בגזרה הדרומית, מול מיצרי הגידי, נפגע הטנק של עפר מטיל אויב והוא נהרג. השאיר אחריו הורים ואחים.




רונית זרנקין (1974-1963) - הייתה שחיינית צעירה בהפועל נהריה, כאשר בגיל 10 וחצי בלבד נהרגה בהתקפת מחבלים. לפנות בוקר של יום שלישי 25.6.1974 הסתננה חולייה בת שלושה מחבלים מלבנון לנהריה באמצעות סירת גומי והגיעו לבניין בו גרה משפחתה של רונית. הוריה הבינו שמחבלים נכנסו לבניין, והם החליטו לנסות ולהשתלשל דרך החלון לחצר הבניין. האב מרדכי הכין חבל מסדינים, ובזמן שהוא חסם את דלת הכניסה אירנה האם ושני הילדים השתלשלו מטה. אחד המחבלים, שנותר בחצר וארב בין המכוניות, ירה בשלושה והרגם במקום.




משה וורטמן (1975-1953) - היה שחיין וחבר בנבחרת האוניברסיטה העברית בשחייה ובכדורמים. עם גיוסו, התנדב לקומנדו הימי. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים, צורף לסיירת 'שקד' ולכוח-המשימה בפיקודו של אריק שרון. הוא נלחם בקרבות הקשים בחוה הסינית, נטל חלק בחציית התעלה ובקרבות פנים- אל-פנים לטיהור הבונקרים והגיע עד לפרברי איסמעיליה. ב-25 במאי 1975 יצא משה בראש היחידה לפשיטה בשטח לבנון. הוא נפל בקרב עם מחבלים שהתחזו לחיילי צבא-לבנון, ליד הכפר עיתה-א-שעב. השאיר אחריו הורים, אח ואחות.



דני הרן (1979-1947) - החל כשחיין בקריית טבעון ובהמשך היה מאמן שחייה במשמר העמק וביגור ואף הקים קבוצות שחייה בצפון. בא ממשפחת שחייה, אחיו סמי ורוני הירשהורן זכו במדליות באליפויות ישראל בוגרים ואחותו נורית הייתה שחיינית ומאמנת. היה גם מנהל נבחרת ישראל בכדורמים. נהרג בפעולת איבה - בפיגוע בנהריה ב-22.4.1979. בפיגוע חדרו ארבעה מחבלים, בהובלת סמיר קונטאר, מלבנון לישראל בניסיון לקחת בני ערובה. בפעולה נהרגו פרט לדני גם שתי בנותיו, עינת בת הארבע ויעל בת השנתיים.





סמ"ר נעם קרן (1981-1960)- היה שחיין הפועל נהריה. על אף שהוצע לו להתגייס לחיל האוויר ולשרת בו כטייס, נעם העדיף את השירות בחיל-הים והתגייס לשייטת 13. במוצאי יום הזיכרון לחיילי צה"ל 1981, נסע נעם במשאית צבאית בתפקיד, יחד עם עוד תשעה חיילים. הם היו בדרכם חזרה מפעילות מבצעית לבסיסם ברמת הגולן. בדרך אירעה להם תאונת דרכים קטלנית. שלושה חיילים נהרגו ושבעה נפצעו. נעם נפצע פצעים אנושים, ובמשך כשישה שבועות נאבק על חייו. הוא נפטר ב-14.6.1981. השאיר אחריו הורים, שלוש אחיות ואח. על שמו "משחה נועם" המסורתי שהיה בנהריה משנת 1981 ועד 1999.



סמ"ר איתן רותם (1982-1961)- היה שחיין בגבעת חיים אשר זכה במקום שלישי באליפות ישראל ב-200 גב ב-1977 ובהמשך שחקן נבחרת ישראל בכדורמים. כספורטאי מצטיין היה איתן יכול לשרת בצה"ל בתפקיד עורפי, אולם הוא העדיף לשרת בחיל קרבי ולמרות זאת המשיך לייצג את הנבחרת גם במהלך שירותו הצבאי. במהלך מבצע שלום הגליל, ב-17.8.1982, כשפיקד על יחידת סיור ליד הכפר עבדיה בלבנון, נלכד איתן במארב מחבלים, שפתחו באש והרגוהו. הוא השאיר אחריו הורים, אח (יובל רותם, שחיין נבחרת ישראל ועם שלל מדליות מאליפוית ישראל) ואחות.



סמ"ר בני מייסנר (1989-1964)- החל כשחיין ובמהרה עבר לכדורמים שם הצטיין כשחקן הפועל קרית טבעון ונבחרת ישראל. על אף חברותו בנבחרת, בחר לשרת ביחידה קרבית ולבסוף הגיע לגדוד 202 של הצנחנים. עם שחרורו מהצבא הצטרף בני לחברה להגנת הטבע כמדריך טיולים באזור אילת, אולם הקפיד להמשיך לשרת במילואים. ב-24.2.1989, בעת שירות מילואים פעיל, נפל בני בקרב כאשר היה בסיור בקסבה של שכם. אחותו היא שחיינית העבר תמר מייסנר, אלופת ישראל ושיאנית ישראל בעבר. 




סמל ישי אליאש (1991-1969)- היה שחיין חזה מקיבוץ מלכיה (גליל עליון), אלוף גילאים ב-200 חזה. התגייס לחטיבת גולני והיה חניך מצטיין של מחלקתו. ב-28.1.1991 נפל ישי בעת מילוי תפקידו: הוא נפגע בעת שפרק נגמ"ש עם חבריו. השאיר הורים, אח - אהוד ואחות - תרזה.






סמל אופיר (סאני) חזן (1992-1972) - היה שחיין בירושלים והשתתף בתחרויות רבות, כולל בחו"ל. כשגדל, הפך גם למדריך שחייה בחוות הנוער בחופשות הקיץ. התגייס לצה"ל ב-1990 והתנדב לשייטת של חיל הים. הוא שירת ביחידה שנה לערך, במסגרת שירותו עבר קורס צניחה וקורס לנשק מסייע. אחרי-כן התנדב לקורס מש"קים למלחמה בטרור וסיימו בהצלחה. ב-23.1.1992 דרכו לחופשה עם סיום הקורס קיפח את חייו בתאונת-דרכים. השאיר אחריו הורים ושתי אחיות - ורד ועירית.




סמ״ר שרון בן אריה (1992-1970) - שחה בקבוצת השחייה של קיבוץ עין גדי ואף התחרה בחו״ל בקבוצה מטעם הפועל ירושלים. בצבא הוצב בחיל הקשר והתקדם עד שהיה לקשר של מפקד חטיבה בדרום לבנון. הוא מילא את תפקידו הקשה במומחיות ובאחריות וכאות הערכה על כך נבחר לייצג את החטיבה בפגישת חיילים מצטיינים עם נשיא המדינה לקראת יום העצמאות. עם זאת, שרון לא זכה לכך ואת תעודת ההצטיינות קיבלו הוריו לאחר 6 שב-6.4.92 נפל בקרב בלבנון. הותיר אחריו הורים ובני זוגם, ארבעה אחים - רועי, ערן, יואב ועומרי, ואחות - דנה. לאחר נפילתו נולדה אחותו השישית - שירה. על שמו הייתה תחרות הקרב-רב "משחה שרון" בעין גדי.


סגן ערן-חי פרץ (1997-1975) - היה שחיין עמק הירדן. התגייס כלוחם בשריון, והתקדם במהירות עד שהפך לקצין. מעט אחרי שסיים קורס קצינים, בערב של 4.2.1997 אירע אסון המסוקים, כששני מסוקי יסעור התנגשו מעל מושב שאר ישוב. שבעים ושלושה הלוחמים, שעשו דרכם לפעילות מבצעית בלבנון, נהרגו, וערן ביניהם. הותיר הורים, שני אחים - אורי וירון ושתי אחיות - קרין ויעל.



סמ"ר גל רודובסקי (1997-1977) -  היה שחיין בהפועל גבעתיים ובמכבי קריית אונו ואף היה אלוף גילאים. התגייס לשייטת 13 וסיים את המסלול בהצלחה. בליל 5.9.1997 נפל גל בקרב בלבנון. בעת שיצא לפעולה מבצעית נתקל הכוח במארב מחבלים. מספר מטענים אשר התפוצצו סמוך לכוח הביאו לנפילתם של גל ו-11 לוחמים נוספים. הותיר אחריו הורים ושלוש אחיות, חן, טל ושי. לזכרו נערכת בכל שנה בפארק המים רעות תחרות שחייה ארצית רבת משתתפים.




רס"ר רז טבי (1997-1975) - היה שחיין מכבי ראשון לציון וזכה בשלל מדליות בגילאים הצעירים. בגילאי הנוער, הפך את המרפסת בבית לחדר כושר והתחזק עד שהפך לאלוף הארץ בהורדת ידיים. הוא התגייס לשייטת 13 ועבר את מסלול הגיבוש המפרך. רז נפל בקרב בלבנון ב-5.9.1997, יחד עם אחד-עשר מחבריו, במבואות הכפר אנצריה בלבנון. במהלך חדירת הכוח ללבנון, הוא נתקל במכשולים מרובים, כאשר הגיעו הלוחמים בסמוך ליעד הפעולה, במקום בו היו אמורים לחצות כביש, התפוצץ מטען "כלימגור" שהופעל ע"י החיזבאללה. הותיר הורים ושתי אחיות.




סגן איל שמעוני (1997-1975) - גדל בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד ושם הפך לשחיין תחרותי בגילאים הצעירים. הוא שובץ לחיל-השריון, סיים קורס קצינים בהצלחה ואף היה למפקד בבה"ד 1. לאחר מכן חזר איל לחטיבה 7, לגדוד 77 והספיק לשרת בחמישה מוצבים. ב-18.9.1997 נפל בקרב בלבנון, כאשר טיל פגוט חדר את טנק המרכבה שבו ישב. הותיר אחריו את אמו אורנה ואחיו תמיר, לילך, מיכל וגולן. על שמו נקרא מרכז "בית איל" בקיבוץ בו נולד וגדל, בו נערכות בין היתר שלל תחרויות שחייה.





סמל אלכס גלדקוב (2002-1982) - שחיין חזה ומעורב אישי בהפועל באר שבע שבא ממשפחה של שחייה (אימו הייתה שחיינית מצטיינת בברית המועצות ומאמנת שחייה). אלכס התגייס ל"גבעתי" ובלט מעל חבריו בכושרו הפיזי והנפשי, וכחייל מצטיין היה הראשון לקבל את הכומתה הסגולה. ימים ספורים לפני יציאתו לקורס מפקדים, ב-15.6.2002, נפל אלכס בקרב סמוך לדוגית לאחר היתקלות עם מחבלי חמאס. אלכס היה הראשון לאתר את האויב, והסתער לפני כולם. במהלך חילופי האש שהתפתחו נפגע מכדור שחדר בין חיבורי השכפ"ץ שלבש, ונהרג במקום. בפעולתו הציל חיים רבים, שכן הלוחמים איתרו ופוצצו מכונית תופת שהכילה חומרי נפץ במשקל מאה ושמונים קילוגרם, שעלולה הייתה לגרום לאסון. הניח אחריו אם ואחות.


סמל רועי דרור (2002-1983) - שחיין חזה מכוכב יאיר שאף היה אלוף גילאים בגיל 12. שירת ביחידת דובדבן, ב-18.6.2002 נהרג רועי במהלך אימון ניווט כשהוא במרחק עשרים מטר מפיסגת מצוק הארבל לאחר שניסה בשארית כוחותיו לטפס ואל הפיסגה. 10 דקות לאחר יציאתו לדרך ניתנה הוראה להפסיק את הניווטים עקב החום הרב במקום, אולם רועי ובן זוגו, שהיו ללא מכשיר קשר תקין, לא קיבלו את ההודעה והוא מצא את מותו. הותיר אחריו הורים ושלוש אחיות.


רס"ר קרן טנדלר (2006-1979) - הייתה שחיינית מכבי וייסגל רחובות ולאחר מכן בקבוצת מאסטרס יפאורה בעיר. התגייסה לחיל האוויר והפכה למכונאית המוטסת הראשונה והיחידה בטייסת היסעורים מאז ומעולם. במהלך מלחמת לבנון השנייה נדרשה הטייסת של קרן לבצע טיסות מבצעיות בתחומי לבנון וקרן דרשה להשתתף בטיסות אלה; תחילה התנגדו מפקדיה, אך קרן עמדה בתוקף על רצונה ללחום כמו כולם. לבסוף, ניאות מפקד הטייסת לצרפה. ב-12.8.2006 נפלה קרן בקרב בדרום-לבנון. קרן השתתפה במבצע ההנחתה הגדול של לוחמים בעומק דרום-לבנון, עודדה את הלוחמים וסייעה להם בשעת הטיסה וזכתה מהם לשבחים רבים. כשלושים שניות לאחר שהמריאו מחדש, נפגע מסוק ה"יסעור" מטיל שירה החיזבאללה. לזכרה נערכת בכל שנה תחרות מאסטרס ארצית בשחייה.



סמ"ר ארז דרעי (2006-1985) - היה שחיין בהפועל ירושלים, התגייס לצה"ל ב-2003 ושירת כלוחם חי"ר בגדוד סיור בחטיבת הצנחנים. נפל בפעילות מבצעית בצומת גבע, ב-4.1.2006. בן עשרים ואחת היה בנפלו. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. הותיר אחריו הורים וארבעה אחים – טל, רועי, אלעד ואיתמר.



סמ"ר עוז צמח (2006-1985) - היה שחיין במכבי רעות. הגם שהיה תלמיד מצטיין ומועמד טבעי ללימודי רפואה במסגרת העתודה האקדמית, היה עוז נחוש לשרת כלוחם ביחידה קרבית. הוא שובץ בחיל השריון, ובמהרה הפך למפקד טנק. עם פרוץ מלחמת לבנון השנייה, נקרא עם יחידתו לקחת חלק בלחימה בחזבאללה בדרום לבנון במסגרת מבצע "שינוי כיוון". ב-12.8.2006, במהלך קרב ההתקדמות מבּינת ג'בּל הבחין עוז כי אחד הטנקים שנע לפניו על ציר הררי קשה ביותר נפגע בצריח. עוז, שקיבל פקודה לסגת, הבחין במצוקת הצוות, נטל יוזמה לחילוץ הטנק הפגוע כשהוא חשוף באור יום ותחת אש תופת והצליח לכוון את הטנק לאזור מוגן ולהיחלץ, בעוד הוא מרתק את האויב ופותח באש מכל הכלים לכיוון מקורות הירי. בתום פעולת החילוץ, לאחר שהציל את חייהם של חבריו, ספג הטנק של עוז ושל צוותו פגיעה ישירה רבת עוצמה מטיל נגד טנקים, עוז מפקד הטנק ושלושת פקודיו נהרגו. הותיר אחריו הורים, שני אחים ושתי אחיות.

סג"מ בר רהב (2014-1993) - החל כשחיין בקריית טבעון ולאחר מכן הפך לשחקן כדורמים מצטיין וחבר נבחרת ישראל לנוער. ויתר על שירות כספורטאי מצטיין והתגייס להנדסה קרבית, שם היה למפקד ויצא לקורס קצינים. במהלך הקורס פרץ מבצע צוק איתן, ובר נשלח לחזית כאשר לחם בין היתר בתוך חאן יונס. ביום שבת 19.7.2014. סמוך לשעה ארבע וחצי אחר הצהריים, הצוות של בר סיים לתקן את רכב הפומ"ה (פורץ מכשולים הנדסי) שנתקע יום קודם לכן והתכונן לתזוזה. בר כהרגלו התנדב לבדוק שלא נשכח דבר מאחורי הרכב, ונהרג מטיל שפגע בזחל. הותיר הורים, שני אחים ואחות.
 

צרו קשר


דוא"ל einat@isr.org.il
טלפון 09-8851970
פקס 09-8857969
כתובת בניין ההנהלה, מכון-וינגייט, נתניה 4290200